לפני כשבוע קראתי באחד מאתרי הכלכלה שדירה בקרית גת שעלתה 1.1 מיליון שקל הגיעה למחיר מגוחך של 2.78 מיליון שקלים. מחירי הדיור עלו בשנה האחרונה ב-18 אחוז! לזוג צעיר שחוסך כסף, הוא כרגע חוסך בקצב יותר איטי מהקצב של עליית מחירי הדיור.
במאי 2021 העיר שגרתי בא, אשקלון, חטפה מעל 1000 רקטות, והחודש הזה אוגוסט 2022 הייתה שוב מלחמה.
הקורונה, שבגללה מלא ישראלים פחדו לטוס מסיבות אלו ואחרות, אפילו עד עכשיו, עדיין מחכים שהקורונה תיגמר. שלא לדבר שיש כאלו שמחכים שהשדה תעופה בתנב״ג יהיה רגוע יותר.
אוי, והפקקים, הפקקים בישראל, הם בלתי שפויים, ועל תשקרו לעצמכם שזה ככה בכל העולם, כי זה לא ככה בכל העולם (גם אם יש עוד כמה מקומות ספציפיים בעולם). הפקקים מעבר לתסכול שלהם, משבשים אותכם מלתכן תוכניות,וברמה מסויימת גורמים לכם להפסיק לחיות (כי עדיף פשוט לא לזוז).
אחרי שתסכלתי אותכם כל כך הרבה, תנו לי לתת פרספקטיבה לדרך חיים חדשה, שיכולה להתאים, לפחות, לחלק מסויים באוכלוסייה.
היום, לפני כשנה, ללא שום התראה קניתי לי כרטיס טיסה לכיוון אחד מהיום (4.8.21) למחר (5.
ויצאתי למסע נוודות דיגיטלית.
מה שמיוחד במסע הזה, זה שלא תכננתי בכלל לעשות אותו, ואיך זה בכלל אפשרי לעשות את זה בלי לתכנן?!
אחרי המלחמה במאי 2021, הקורונה, וכן גם המציאות בישראל, התעייפתי, נשבר לי מהחיים בישראל.
רציתי לפחות את החגים בספטמבר 2021 לבלות באירופה, לעשות גשר על כל החגים ולבלות באירופה, שהייתי פתוחה (דרך אגב, כמעט לאורך כל הקורונה לאירופאיים).
בתחילת אוגוסט 2021 מספר הנדבקים התחיל להרקיע לשחקים בישראל. וב-3.8.21 בחדשות בערב, התחילו לדבר שאולי יהיו מגבלות לישראלים לטוס לחו״ל. אני פחדתי שעוד שנייה האירופאיים יסגרו לנו את השמיים כי אנחנו הופכים למדינה אדומה.
אם כל התסכול, הבלתי נפסק הזה, החלטתי לעשות מהלך, שעד אותו רגע לא הבנתי את ההשלכות שלו על חיי. למחרת בבוקר ביקשתי מהמנהל בחברה שלי, הייתי אז מתכנת בחברת יד2, לעבוד את חודש אוגוסט מרחוק בטענה שגם ככה עם כמות הנדבקים היומית נוכל לעבוד, כנראה, רק מהבית, הוא הסכים וכך קניתי מהיום למחר כרטיס טיסה לוילנה, ליטא 
.
אז טסתי למחרת ואת חודש אוגוסט 2021 עבדתי מרחוק במדינות ליטא ולטביה 
. בספטמבר הייתי כבר בחופש והייתי בהולנד 
, גרמניה 
והגעתי גם לפורטוגל 
.
ב-13.10.21, היה לי תור לשגרירות פורטוגל להוצאת דרכון, וגם היה לי כרטיס טיסה מישראל ל-12.10 לליסבון (נקנה לפני). אלעל, כדרכה בתקןפה הזו, ביטלה טיסות על ימין ועל שמאל, והטיסה שלי בוטלה.
אז מתכנון לחזור בתחילת אוקטובר, פשוט נשארתי באירופה.
מכאן לשם הייתי גם צריך להרצות בכנס בצרפת 
ב-21.10. ואם אני כבר מגיע לצרפת לא נעשה עצירה בלונדון 
.
בלי לשים לב, מצאתי את עצמי כבר שלושה חודשים באירופה.
לפני שהייתי אמור לחזור מלונדון ב 7.11, התגעגעתי לישראל וגם למשפחה וגם לחברים, אבל באותו רגע זכרתי גם את על ה״ווג׳רס״ שיש לנו בישראל שציינתי. ומה הגיד, לא רציתי לחזור לישראל, הספיק לי מהטרפת הקבועה שאנחנו חיים בא.
עוד שהייתי בלונדון, דיברתי במקרה עם חברה של חבר טוב, הוא הקים חברה לא מזמן. מה שמיוחד בחברה הזו, זה שאין לחברה משרדים, כל העובדים עובדים מרחוק. החברה שלו שואלת אותי ״מתי אני מצטרך אליו?״. מפה לשם חזרתי לארץ, התפטרתי והצטרפתי לחברה שהקים וככה אין לי יותר תלות בישראל.
אנשים חיים באשליות ובתקווה שאולי יום אחד יהיה טוב. אז באו תנו לי לסדר לכם איך דברים עובדים בעולם הזה, תקווה/אופטימיות/פסימיות לא משנות כלום. מה שכן משנה אלו הפעולות שתחליטו לעשות עם החיים שלכם!
(ולנסות לשנות את ישראל אחרי מעל עשור הבנתי שאין לי באמת שליטה על מה שקורה בישראל)
כן, כדי להפוך להיות נווד דיגיטלי, צריך עבודה שאפשר לעבוד מרחוק. אני רווק אבל יש לי חברים שהם הורים עם שני ילדים שמסתובבים כבר שלוש וחצי שנים בעולם.
מבחינת תקציב יש כאלו שיחיו על 20,000 שקלים בחודש, ויש כאלו שיחיו גם טוב בנוודות דיגיטלית על 6,000 שקלים בחודש, הכל תלוי בבחירת מדינה ובחירת מקומות לינה מרכזיים יותר או מרכזים פחות.
מאז אוגוסט 2021 הייתי במעל 20 מדינות, עכשיו אני בפוקט תאילנד 
, באמצע ספטמבר חוזר לאירופה, משם אולי אקפוץ לחופשת החגים במרוקו 
, ועם הדרכון האירופאי שיש לי היום ככל הנראה באמצא נובnבר אקפוץ לבאלי, אינדונזיה .
שהגעתי לגיל 40, אתה מבין שהחיים האלו קצרים, וגם זה לא שאנחנו נהיים צעירים יותר או בריאים יותר.
טיפ להתחלה: אם יש לכם כבר עבודה מרחוק, קנו כרטיס כיוון אחד לאירופה, תזמינו מקום לינה לכמה לילות הראשונים זהו! אל תנפחו את המציאות ״לא עזבתם את ישראל״ טסתם לשבועיים ואולי תאריכו בעוד שבועיים ובעוד חודש ואז בעוד חודש, ושתרצו לבקר בישראל תבקרו.
תעשו מה שבא לכם מתי שבא לכם.
המדינות שהייתי בהן מאז אוגוסט 2021: 
אלעד שכטר 