כשנחתתי בגרין איילנד ("האי הירוק"), לא ידעתי למה לצפות. בואו נגיד שלא "נפלתי מהרגליים" בשנייה הראשונה, אבל לאט לאט, האי הקטן הזה, בסך הכל 16 קילומטרים של כביש היקפי וכ-3,000 תושבים, פשוט חדר לי ללב.
אם אתם מחפשים יעד שמשלב פשטות קיצונית, טבע פראי ושקט נפשי, הגעתם למקום הנכון.
להתנייד ב-20 קמ"ש: הקסם של האיטיות
כדי לחקור את האי צריך כלי רכב. מכיוון שאין לי רישיון לאופנוע, שכרתי "סוג של אופנוע" חשמלי שנוסע במהירות מסחררת של… 20 קמ"ש. בהתחלה זה נראה מצחיק, אבל מהר מאוד הבנתי שזו הדרך המושלמת לחוות את המקום. אין לאן למהר, הרוח מלטפת, וכל פנינה נסתרת נגלית לעין בקצב ה-Chill הנכון.
אנרגיות של אושר וחיוניות
בהוסטל הפשוט שבו ישנתי, קיבלה את פניי בחורה טאיוואנית מקסימה. היא נראתה צעירה מאוד, אך התברר שהיא בת 35 ואמא לשניים. משהו במקום הזה פשוט שומר על האנשים חיוניים ומאושרים.
מהר מאוד התחברתי לפשטות של האי. זה מקום שבו לגיטימי לגמרי להסתובב לבד, ללכת לים לבד, ועדיין להרגיש חלק מקהילה. האנשים כאן, גם המקומיים וגם התיירים, פתוחים, שמחים ומוכנים תמיד להכיר חברים חדשים.
מה עושים בגרין איילנד?
האי אמנם מפורסם בזכות אתרי הצלילה והשנורקלים שלו, אבל אני בחרתי בדרך הרגועה. במקום להרטיב את הראש, החלטתי לחקור את היבשה:
- המסלול ההיקפי: הכביש המעגלי רצוף בנקודות עצירה עם מסלולי הליכה קצרים ונופים עוצרי נשימה. זה מה שעשיתי ביומיים הראשונים שלי.
- הייקים בלב האי: ביום השלישי חיברתי שלושה מסלולים קצרים יחד, מה שאיפשר לי להנות מהחלקים הפנימיים והירוקים של האי.
- מעיינות חמים תחת כיפת השמיים: בכל יום, מ-16:00 ועד 23:00, אפשר להגיע למעיינות החמים שנמצאים באוויר הפתוח – מקום מקסים לסגור בו את היום.
🚢 איך מגיעים לגן העדן הזה?
ההגעה לגרין איילנד היא חלק מהחוויה:
- הגעה לטאיטונג (Taitung): ברכבת.
- מעבורת מנמל Fugang (שנמצא סמוך אך מחוץ לעיר): השייט לוקח כ-50 דקות. הים עלול להיות גלי, אז אם אתם רגישים – הצטיידו בכדור נגד בחילות.
🎒 מה כדאי לארוז?
- בגד ים וכובע רחצה: חובה למעיינות החמים.
- מזומן: רוב המקומות באי לא מקבלים אשראי, ומשום מה הכספומטים באי לא ממש עובדים עם כרטיסי אשראי בינלאומיים, אז הצטיידו בכמות מזומן מספקת לפני ההגעה.
- נעלי הליכה: למסלולים בתוך הטבע הירוק.
- קרם הגנה ודוחה יתושים: חיוני למזג האוויר המקומי.
השורה התחתונה: המקום שהנפש שלי הייתה צריכה
לכאורה, הייתי אמור להשתעמם. האי פשוט, הלינה בסיסית, ואין "אטרקציות" מפוצצות. אבל הוייב כאן מאפשר לראש להירגע ולעצור את הכל. גרין איילנד מחבר אותך לקרקע בצורה שקשה להסביר במילים.
לפני שהגעתי לכאן, לא ראיתי סיבה לחזור לטאיוואן בפעם שלישית. עכשיו? אחרי הביקור הזה, אני בהחלט מתכנן לחזור למקום המקסים הזה!
טיפ ממני: אל תחפשו לוקסוס, תחפשו את השקט. הפשטות של גרין איילנד היא המתנה הכי גדולה שלו.
אלעד שכטר 
כתיבת תגובה