יש ימים בדרכים שפשוט נחקקים בזיכרון, והיום שלי באי מריה (Maria Island) היה ללא ספק אחד המרגשים ביותר בטיול שלי באוסטרליה. דמיינו אי שלם שכולו טבע פראי, בלי מכוניות, בלי חנויות, ועם "תושבים" שהם בעיקר וומבטים, קנגורו ונופים עוצרי נשימה.
המסע מתחיל: מהוברט אל הלא נודע
הכול התחיל בשעה 06:00 בבוקר. יצאתי מהוברט בשאטל לכיוון העיירה טרייבונה (Triabunna), ומשם עליתי על מעבורת שלקחה אותי לאי מריה. ההנחיה שקיבלתי כשירדתי באי הייתה פשוטה וקצת מטלטלת: "תהיה כאן בחזרה ב-16:00 למעבורת האחרונה". וזהו, מכאן אני והטבע לבד.
האי הזה הוא שמורת טבע ללא תושבים, ומכיוון שאין בו שום דבר למכירה, לא קפה, לא מים ולא אוכל, התחושה היא של התנתקות מוחלטת מהציוויליזציה.
לבד מול הטבע (והחשש שלא נעלם)
בהתחלה הכה בי פחד קל. הלכתי חצי שעה בתוך השקט המוחלט הזה ולא ראיתי שום דבר זז. התחלתי לתהות אם כל הסיפורים על חיות הבר היו רק הבטחות… אבל אז, השטח התחיל "לדבר". זה התחיל בגללים על השביל, ואז הוא הופיע: הוומבט (Wombat) הראשון שלי! הוא נראה כמו דביבון ענקי ושמנמן על ארבע, לועס עשב באדישות מופלאה, כאילו אני בכלל לא שם.
המשכתי עוד קצת, ופוגשתי את ה-פדמלון (Pademelon) – סוג של קנגורו ננסי וביישן. זכיתי לראות אחת עם ג'ואי (תינוק) שמציץ לה מהכיס, רגע של קסם טהור.
דמעות של התרגשות
שיא היום הגיע לקראת הסוף. אחרי קילומטרים של הליכה בחקירת האי הדי גדול הזה, נתקלתי בקבוצה של קנגורו עצומים בגודלם. לעמוד שם, מול היצורים האציליים האלה בבית הגידול הטבעי שלהם, בלי גדרות ובלי הפרעות – זה היה הרגע שבו העיניים פשוט התמלאו בדמעות של התרגשות. זה לא עוד יעד שסימנתי עליו "וי", זו הייתה חוויה של חיבור אמיתי לטבע.
💡 מידע פרקטי למטיילים (החלק ששומרים במועדפים):
איך מגיעים מהוברט (Hobart)?
- רכב/שאטל: נסיעה של כשעה וחצי מהוברט ל-מטרייבונה (Triabunna). יש שאטלים שיוצאים ממרכז העיר בבוקר המוקדם.
- מעבורת: מטרייבונה לוקחים את המעבורת Encounter Maria Island (כ-45 דקות). חובה להזמין מקום מראש! (האתר הרשמי להזמנת שאטל ומעבורת לאי מריה, שימו לב שאתם סוגרים את שתי האופציות, אוטובוס מהוברט, ומעבורת מ-מטרייבונה)
השדים הטזמניים (Tasmanian Devils): האי מריה משמש כ"אי מקלט" לשדים טזמניים בריאים כדי להציל את המין מהכחדה. הם פעילי לילה, אז רוב הסיכויים שלא תראו אותם בטיול יום, אבל עצם הידיעה שהם שם מוסיפה למסתורין של האי.
מה לארוז? (כי אין שם כלום!)
- שקית זבל: חובה לקחת את כל האשפה חזרה איתכם למעבורת.
- כל האוכל והמים שלכם: לפחות 2 ליטר מים ואוכל ליום שלם.
- לבוש שכבות: מזג האוויר בטזמניה משוגע – שמש חזקה, רוח וגשם יכולים לקרות באותה שעה.
- קרם הגנה וכובע: השמש האוסטרלית לא מרחמת.
- נעלי הליכה טובות: אתם הולכים לגמוא קילומטרים.
סיכום: כשהטבע פשוט חודר ללב
האי מריה הוא תזכורת חיה לסיבה שבגללה אני מטייל. זה לא רק הנופים או ה"וי" על עוד יעד במפה, אלא הרגעים האלה שהטבע מצליח להפתיע אותך ולחדור לך ללב בלי פילטרים ובלי מחיצות. לראות וומבט לועס עשב באדישות או לעמוד מול קנגורו ענק בשקט של האי, אלו חוויות שאי אפשר לקנות בשום חנות מזכרות.
אם אתם מגיעים לטזמניה, אל תוותרו על היום הזה. הוא אולי דורש קימה מוקדמת, תכנון מדויק והרבה הליכה ברגליים, אבל הוא מחזיר לכם בריבית דריבית של התרגשות מזוקקת ושקט נפשי שקשה למצוא במקומות אחרים.
אלעד שכטר 
כתיבת תגובה